בית אמות משפט

1964. אמות משקיעה לראשונה בבניין משרדים בסמיכות לקריה, הלב הפועם של המדיניות הישראלית הצעירה. לתכנון נבחר אריה שרון, "אדריכל המדינה" שעיצב מוסדות תרבות וממשל כמו אוהל יזכור ביד ושם, בית לסין ובית החולים בילינסון. שרון בחר ליישם בבניין את הסגנון הברוטליסטי החדשני של אותם ימים: בטון חשוף, החצנה של אלמנטים פנימיים וטקסטורה משוננת, פיסול אמנותי במושגים במונחי התקופה. אך מעבר לעיצוב יוצא הדופן ולעובדה שהתנשא לגובה 17 קומות, נתון חריג לבנייני משרדים באותם ימים, היה הבניין גם פורץ דרך בתחום האקלים ואיכות הסביבה. הצללות בטון וגגונים שנוצקו בטכניקות תפסנות חדשניות, שכללו טקסטורת קורות עץ בתבניות היציקה ויצרו סביבת עבודה מאווררת ונעימה.

ממרומי הבניין האייקוני נתקבלו החלטות שהשפיעו על כל קצוות המדינה. שם, במשרדים של בית המרכז החקלאי, תנועת המושבים והקיבוצים, המרכז לפיתוח הנגב והגליל, כמו גם בלשכתו של שמעון פרס ובמשרדו של המשפטן דוד ליבאי נכתבה ההיסטוריה.  קירות הבניין יודעים לספר גם על מנהרה תת קרקעית שחיברה אותו לקריה ואפשרה תנועה מאובטחת של הנהגת המדינה. את ההיסטוריה הזו, המבנה והצביון הייחודי שלו, מבקשת עיריית תל-אביב לשמר גם במסגרת הרחבת המתחם לבניין סמוך בן 45 קומות שיתחבר אליו בלובי שקוף ומקורה.